רות לודלם

כמתרגמת ספרים אקדמיים, אני מעורבת בכל שלבי ההכנה לפרסום הספר. להלן מקרה לדוגמא.

בשנת 2017 פנתה אלי המחברת חנה פישר-גרפי, פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית, לתרגום ספרה "מדחייה חברתית לילד שמח בבית הספר" מעברית לאנגלית. הספר עוסק בפרדיגמה פסיכואנליטית חדשה של גיל החביון ותופעת הדחייה החברתית. הוא מציע שיטה טיפולית חדשנית לילדים החווים דחייה חברתית.

הסברתי לה שתהליך הפרסום בחו"ל שונה ממה שמקובל בארץ, וצריך להכין מסמכים ספציפיים לפי הנחיות ההוצאה.

פנייה להוצאות לאור:

ההוצאה הראשונה שפנינו אליה בסוף 2017 היא הוצאת קרנק מלונדון. זאת הוצאה קטנה יחסית המפרסמת ספרים בתחומי הפסיכולוגיה ומדעי החברה. מצאתי באתר את ההנחיות שלהם להגשת ספר.

מכתב הפניה להוצאת קרנק כלל: תיאור של הספר, קהל היעד העיקרי, תאריך הגשה משוער, ספירת המילים של הספר, ספרים דומים או מתמחים. קבצים שצירפנו: קו"ח של המחברת, תקציר בן עמוד אחד, תוכן העניינים, פרק לדוגמא. עבדתי על תרגום והתאמה של הקבצים האלה. שלחנו את הפנייה בסוף נובמבר 2017.

לצערנו, הוצאת קרנק החליטה שלא לפרסם את הספר. העורך הסביר שהם לא מפרסמים ספרים בתחום זה של הפסיכולוגיה. זה לא מפתיע לקבל דחייה מההוצאה הראשונה שפונים אליה. לפחות הדחייה הגיעה במהירות יחסית, תוך פחות משלושה שבועות, כך שהיה אפשר להמשיך לחפש הוצאה אחרת ולהתקדם בתהליך.

למחרת, חנה שואלת לגבי הוצאת רטלדג', שהיא חלק מאחת מקבוצות המוציאים לאור הגדולות בעולם, טיילור אנד פרנסיס. אני מתחילה לחפש את הדרישות שלהם להגשת הצעה. היה צריך לשנות את מכתב ההצעה ואת המסמכים שהגשנו להוצאת קרנק: לקצר את התקציר, להוסיף בתוכן תיאור קצר של כל פרק, ולענות על שאלות ספציפיות כמו קהל היעד וספרים מתחרים. הם ביקשו גם 3-5 חוקרים אקדמיים שיכולים לשמש לקטורים לספר.

המכתב שהגשנו להוצאה בסוף ינואר 2018 כלל את הסעיפים: תקציר, קהל יעד, כתבי עת וארגונים שיכולים להתעניין בספר, עד כמה הספר יהיה מעניין ברחבי העולם, ספרים מתחרים, הסבר לגבי הספר בעברית ותרגומו לאנגלית, ורשימת לקטורים. צירפנו סינופסיס של הספר, תוכן עניינים מורחב עם תיאור קצר של כל פרק וקורות חיים.

ההצעה הועברה בין מספר עורכות בתוך ההוצאה במשך כחודש עד שהגיעה לעורכת שהייתה מעוניינת. היא הציעה שהספר יוגש לסדרת Focus Books. הסדרה כוללת ספרים קצרים יחסית, עד 50,000 מילים, והיתרון הוא פרסום מהיר תוך שלושה חודשים. המחברת הסכימה וההצעה הועברה ללקטורים.

כעבור שלושה חודשים קיבלנו תשובה מעודדת. לאחר קריאת הלקטורים, המחברת התבקשה להוסיף פרק סיכום ולהוסיף לספר כותרת משנה. היא הסכימה לכך, והספר הוגש לוועדה.

אחרי שבועיים נוספים, הספר מתקבל. התנאים כוללים תוספת של כותרת משנה, הגבלת ספירת המילים ל-50,000, ומועד הגשה 1 בדצמבר 2018.

בשלב זה המחברת ניהלה משא ומתן עם ההוצאה, הצליחה לדחות את מועד ההגשה ל-1 בפברואר 2019, וחתמה על חוזה מול ההוצאה. אני חתמתי על הסכם עם המחברת על תנאי העבודה והתשלום.

בנוסף, העורכת הודיעה על עזיבתה. חילופי עורכים בהוצאות לאור מתרחשים לעיתים קרובות, וזאת לא הפעם הראשונה שנתקלתי בכך. למעשה, גם העורכת החדשה התחלפה ממש לפני פרסום הספר, כך שלאורך השנה עבדנו מול שלוש עורכות שונות.

תחילת העבודה על תרגום הספר והתאמתו לדרישות ההוצאה:

קיבלתי את הספר, וראיתי שספירת המילים בעברית עדיין גדולה מדי ושיהיה צורך לקצר. כמובן שעדיף לקצר מראש את העברית מאשר לקצר לאחר התרגום. זה חוסך עבודה ומונע טעויות. חנה הסכימה לקצר את הספר בעברית.

בנוסף, דיברתי עם המחברת על הצורך להפוך את הספר לאוניברסלי יותר בגרסתו האנגלית. בפועל, השינוי העיקרי היה בחירת שמות פרטיים המקובלים בעולם דובר האנגלית לילדים המוזכרים בדוגמאות. השמות היו בדויים גם בעברית, כמובן.

ההוצאה שלחה שאלון עם אפשרויות בחירה סגנונית, שנקרא "הערות עבור המגיהים". המטרה הייתה לוודא שתהיה עקביות בכל הספר, והיה צריך לסמן את ההחלטות שלנו. שוב, יתרון לכך שהספר התקבל לפרסום לפני התרגום. למשל, אפשר לבחור בין איות בריטי לאמריקאי, סיומות מסוימות, serial comma, וצורת הציטוטים.

הצגתי את עצמי והפניתי מספר שאלות לעוזר העריכה. רציתי לראות אם יש להוצאה תבנית לשימוש, ושאלתי מספר שאלות לגבי ההחלטות בשאלון. עוזר העריכה ענה שהעיקר שתהיה עקביות. קיבלנו החלטות לגבי האיות והסעיפים הנוספים בשאלון.

עבודה על התרגום:

התחלתי לעבוד על התרגום. מלבד הנושאים הרגילים של מציאת מקורות המצוטטים בעברית בגרסה האנגלית, היו בספר מספר מונחים מיוחדים שהמחברת המציאה, והיה צורך למצוא גרסה אנגלית מתאימה.

הספר מתאר את המעבר של ילדים בגיל החביון ממצב של "ניצבות" למצב של "כפיפות".

ניצבות: ילד שעומד על שלו, שהרצון של קובע, שהוא עומד ניצב ולא מוכן להתכופף ולוותר כי הוא מאמין שהעולם יתאים את עצמו אל רצונותיו ואכן יגשים את רצונותיו. להיות זקוף ובלתי מתגמש.

כפיפות: הילד לומד להתכופף מתוך יכול נפשית גמישה ל"כפיפות" למרכז של מישהו אחר, לחוקים חברתיים שאינם החוקים הפרטיים של העצמי.

המונחים שמצאתי, תוך דיאלוג עם חנה:

ניצבות: willfulness

כפיפות: subordination

באחד הפרקים, המחברת מציגה אנלוגיה של הנפש כתא ביולוגי. היא מתארת את גרעין התא כמרכז הנפשי הקבוע של האדם, וממציאה מונחים נוספים:

ממברנת גרעין העצמי: חוסמת בגיל החביון את החלק של העצמי-ילדות. בחביון כל תפקידה הוא אטימת תוכני גרעין העצמי.

ציטופלזמה עצמי-חברה: החלק החיצוני בעצמי, החלק החברתי, הוויית ה"אנחנו", החלק שבא במגע עם המציאות החיצונית-חברתית.

הפתרונות שמצאתי באנגלית דומים לעברית:

ממברנת גרעין העצמי: self-core membrane

ציטופלזמה עצמי-חברה: social self cytoplasm

לאורך החודשים, שלחתי לחנה כל פרק שסיימתי ועבדנו על התיקונים במקביל להמשך התרגום. בדצמבר סיימתי את כל הפרקים ושלחתי לה. כבר אז הרגשתי שאורך הספר קרוב מדי ל- 50,000 מילים.

לקראת סיום העבודה וההגשה להוצאה:

ההוצאה ביקשה למלא שאלון למחברת. בין הפרטים הנדרשים: ביוגרפיה קצרה של המחברת, סיכום קצר של הספר, מה מיוחד בספר, רעיונות לעיצוב העטיפה, האם המחברת תכין את האינדקס?, ושמות של אנשים שיכולים לספק המלצה קצרה על הספר.

לקראת ההגשה, לאחר תיקונים שונים, חישבתי שוב את ספירת המלים והיו מעל 51,000 מילים. ביקשתי מחנה לקצר מעט.

ההסכם עם ההוצאה מגדיר חריגה של יותר מ-5% מספירת המילים המוסכמת כעילה אפשרית לביטול הפרסום. אני תמיד ממליצה לכותבים להקפיד למלא אחר הדרישות של הוצאות וכתבי עת.

בסוף דצמבר 2018 הגשנו את הספר, מעט מוקדם מהמועד המצוין בהסכם. אורך הספר היה ממש קצת מעל 50,000 מילים.

העורכת ביקשה לקצר כדי שלא יחרוג מ- 50,000 מילים, כפי שציפיתי שיקרה... חנה קיצרה כנדרש.

לאחר קריאה ראשונית של הספר, העורכת ביקשה לשנות את הכותרת ל-

New Perspectives on Happiness and Mental Wellbeing in Schoolchildren: A Developmental-Psychoanalytical Explanation of the Latency Stage.

לעיתים קרובות ההוצאה היא הקובעת את הכותרת של הספר, והמטרה שלהם לתת כותרת קולעת שתגרום לקוראים להתעניין.

העורכת ביקשה גם שינויים מסוימים בפרק ההקדמה, וחנה ביצעה את השינויים כנדרש.

שלב ההגהות:

בסוף ינואר 2019 קיבלנו הודעה שההגהות יתקבלו ב-25 בפברואר ונצטרך להחזיר את ההגהות תוך שבועיים. בנוסף, הם ביקשו לוודא שהמחברת תדאג להכנת האינדקס. הוצאות מציעות שירותי אינדקס (בתשלום), אבל לדעתי עדיף שהמחברים או המתרגמים יבצעו את העבודה הזו בגלל היכרות מעמיקה עם תוכן הספר.

ואכן, ב-24 בפברואר קיבלנו את ההגהות. היה צורך לסמן שינויים הכרחיים בלבד בקובץ פי.די.אף. כמו כן, הקובץ הזה שימש להכנת האינדקס מתוך הנחה שהעימוד הוא פחות או יותר סופי והשינויים לא ישנו את העימוד. יחד עם קובץ הפי.די.אף של הספר, קיבלנו קובץ של שאלות לגבי ההגהות שעסקו בהפניות הביבליוגרפיות.

קיבלנו קובץ הסבר להכנת האינדקס. לכל הוצאה יש שיטה שונה, וכאן היה צורך לא להכניס פסיק בין הערך למספר העמוד, והיו הנחיות לגבי צורת הרישום של טווחי עמודים והשימוש באותיות רישיות. האינדקס כלל את שמות המחברים ואת המושגים העיקריים שהוזכרו בספר.

ב-1 באפריל 2019 קיבלנו הודעה שהספר עומד להתפרסם תוך שבועיים. העבודה על הספר ארכה מעט יותר משנה, אך כמובן לא הייתה העבודה היחידה שביצעתי במהלך התקופה הזאת.

יתרונות של מעורבות המתרגמת בתהליך הפרסום:

• נוצר קשר קרוב עם המחברת במהלך העבודה המשותפת והייתה לי הרגשת אחריות על הפרויקט.

• בתור מתרגמת של ספרים ומאמרים אקדמיים, תהליך הפרסום מעניין אותי והעבודה על הספר הזה נתנה לי להבין לעומק את כל ההיבטים של התהליך.

• יכולתי להבין את הצרכים השונים של הספר: ספירת המילים, התאמה לקהל בינלאומי, ובחירת המינוח הרלוונטי לאינדקס.

• הספר התקבל לפרסום לפני התרגום, דבר שאיפשר התאמה של הטקסט להנחיות ההוצאה. במקרים רבים, הספר מתורגם לפני שליחתו להוצאות, ואז לפעמים יש צורך לשנות ולקצר את הטקסט לאחר שהוא מתקבל. הנושא וודאי מוכר למתרגמים של מאמרים שנשלחים לכתבי עת ולא תמיד מתקבלים בכתב העת הראשון.

חסרונות:

• נדרשת השקעה מעבר לתרגום עצמו. שיחות עם המחברת, עזרה בניסוח התכתבות עם ההוצאה, התכתבות עם גורמים שונים בהוצאה, ועבודה שאינה רק תרגומית, כגון הכנת קבצי ההצעה, מילוי שאלון למחברת, בדיקת הגהות והכנת אינדקס.

• המחברת לא קיבלה מימון לתרגום הספר. הסכמנו על סכום גלובלי ששולם בשלושה תשלומים, וזה כלל את כל העבודה שביצעתי עבור הספר. מי שמתעקש לקבל תשלום לפי מילה יגלה שקשה לקבל תשלום כזה ממחברים רבים של ספרים, במיוחד כאלה שאין להם תקציב אוניברסיטאי.